בס"ד
ההבדל בין יהירות לגדולה
מטבעם של הגדושים ביהירות ליצור עלית סגורה ואטומה בפני כל מי שלא יקדמו את ענינה של אותה עלית מסוימת. הם ממציאים מבוך של תסביכי נחיתות פסיכולוגיים סביב אנשים אחרים ועננים סמיכים של עליונות מדומה סביב עצמם. כל אחת מפעולותיהם מחושבת לשמירת התבדלותם מה`המונים` ויתרונם המדומה על ה`ממוצעים`.
הגדולים באמת מודעים מאד לגדולתם ועושים כמיטב יכולתם לפתח את אשר חוננו בו. הם יודעים מצוין כי הא-ל הוא שחנן אותם במתנתו, ולכן הם מפתחים אותה לטובת הצבור. הם גם משתדלים מאד להעביר לזולתם את הבנתם זאת על עצמם.
הגדולים, מלבד היותם מודעים עמוקות לגדולתם, מודעים עמוקות גם לגדולתם של אחרים. הם פועלים למען קידום עמיתיהם כמו בפעולה למען עצמם. הם לא יוכלו לשאת את התכסות צלם א-להים באדם בשכבות של אשליות ותעתועים-עצמיים. הם פועלים לטהור הסביבה מהטעיות בכל רמה.
נוכל לראות, אפוא, כי גדולה היא תרופת-הנגד למחלת היהירות. המבורכים בגדולה אמיתית לא יהיו טרף לשקרים, לתרמיות ולעיוותים – פרי רוחם של הלוקים ביהירות.
כן, אני מודעת לגדולתי. ידוע לי במה חנן אותי ה` כרצונו, ואני מוסיפה חיזוק לעבודתי הקשה בה עשיתי את עצמי לאשר הנני.
אולם, באותה מדה אני מודעת לגדולה שלכם, כיחידים וכקבוצה – ובדעתי להביא גם אתכם למודעות זאת, אם תרצו או לא.
דורין דותן, צפת
