ב"ה

להדליק נר של שבת קדש

כמו כל אשה דתיה, אני הולכת לחנות וקונה שקית של חמישים או מאה נרונים ואני מדליקה נר לכל נפש במשפחה לפני כל שבת וחג. אני עושה זאת כדי לא להוציא את עצמי מהכלל ועל הדרך, אני מעלה כמה גרמים של שעווה לשימוש יותר נעלה מסתם להדליק נר "לעשות אווירה".

אבל אינני משלה את עצמי כי בכך עשיתי מצות הדלקת נר של שבת קדש עד תומה.

הבה נראה, בע"ה, קצת ממעמקי המצווה, ונבין את האמת המרה כי אנו לא עושים את המצוות עד עמקן, כרצון ה', בטקסים שאנו עורכים.

ראשית, עלינו לדעת כי:

ישראל = 541 = המצות*

*המילה "המצוות"  כתובה המצות בעברית נכונה.
אנו, ישראל, המצות. כל דבר שאנו עושים הוא עשית המצות. כשישראל נושם או מעפעף או נועל נעל, או מנקה את האזניים שלו במקלון, הוא עושה את המצות אפילו אם אנו לא מודעים לכך. אנחנו, ישראל

[= המצות], רצון ה' יתברך, בעשיה. אין מנוס מעובדה זאת. יש להדר יותר או להדר פחות בעשית המצות. ונוכל להיות יותר ופחות מודעים לעמקי עשיית המצות. אבל כל דבר שישראל עושה הוא עשית המצות בהיותנו ישראל.

הבה נראה טיפה ממעמקי ים המצוה: להדליק נר של שבת קדש.

דלק = 134 = צמד = סעד = יהיה בארץ

= 1133 = 134 = בארץ יהודה

= כל בית ישראל הויה בארץ = 2132

= 134 = לב בארץ = ארץ בלב

להדליק = 179 = עקדה = עלה עד

כן. כן. להדליק נר הוא עשית העקדה.

נר = 250 = אור גדול

= תקון גדול = 1249 = 250

להדליק נר = 429 = משפט = משפחתם

= 1428 = 429 = את יחוד = את חיי

= יחוד ישעיהו

של = 330 = שיהיה = יהודה בצבור

= הויה בצבור כל בית ישראל

= 1329 = 330

שבת = 702 = ברך = בן = בת מכל דור
= שיהיה גלגול מכל דור = שיהיה חסד מכל דור

= של כנסת ישראל מכל דור = 1701 = 702

של שבת = 1032 = 33 = עלץ לב

= לב העתיק הקדוש

קדש = 404 = בארץ מכל דור

= 1403 = 404

להדליק נר של שבת קדש = 1865

= 866 = סוף =  כרצונך

כשאנו מתחילים לראות את עמקי המצות, לכל הפחות, ברמה כנ"ל, אנו עושים את המצות כרצון ה'. המדליק נרון בברכה שהוא ממלמל בלי תשומת לבו ומסתפק בכך, החושב שהוא "יצא" בכך בלבד, גובל בעבודה זרה. וכן עם שאר המצות.