ב"ה
הגשמיות אמורה להיות אלקות ממשית
חמר = 248 = במראה
שמחה = 353 = גשמי
החמר הוא מראה פנימיותנו. החמר נמשך אל אהבה ומשקף את טיב האהבה שמגלים
לו. נעלה את כל תכונות העולם הגשמי אם נעלה את מחשבותינו, כוונותינו, רחשי לבבותינו
ובמיוחד - מעשינו. כאשר אנו שולטים בעצמנו ובגופינו, אנו שולטים גם בעולם הגשמי כדרך
אגב.
זה לא הכרחי או טבעי או
"סתם כך" שהחמר משרת את רצון הרשעים כצדיקים. אנו יכולים להעלות את טיב כל
חמר לרמה בה הוא לא יגיב לרשעים. אם נרחם על החמר ולא נאלץ אותו לשרת כוונות רעות,
ונתכוון לטוב בכל שימוש החמר; החמר ישתנה. הוא יפסיק להגיב לגסי רוח כי הוא יפסיק להיות
גס ודומם ומגושם כמו רודפי בצע ודורשי כח. כעת החמר משרת את האנשים הכי אוהבים אותו,
דהיינו, רודפי הבצע ודורשי הכח. אולם, אם נאוהב את החמר לא פחות מהם, אך באהבה טהורה
ובכוונות טהורות, הטהר את החמר בהתאם. נהפוך כל חמר לשמחה גשמית.
אילוץ החמר להוות שטרות פרוזבול, למשל, הוא שימוש לרעה בחמר. כל אילוץ
החמר לעשות רעה מוריד את תכונות כל העולם הגשמי וגורמים לחמר להעדיף רשע ועבדות ולא צדק וחירות. שמיטת חובות
הוא שימוש בחמר נעלה ביותר והוא יעלה את תכונות העולם הגשמי באופן מרבי.
היהדות האמתית אינה "רוחנית". יהדות אמתית היא אלוקות בהתיחסות
לבריאה והבריאה מגיבה בהתאם לרמת אלוקותנו. החמר אמור להיות אלקות ממשית.
הבינו זאת.
