ב"ה

הצורך לתקון בתלמוד זועק עד השמים

יש פסוקים בתנ"ך הנראים מאד קשים במבט הראשון. בכל שטח לא מעובד יש לסקל את האבנים לפני שאפשר לשתול בו. עלינו ללמוד איך לפרש אותם הפסוקים לעומק ולמצוא את המעינות של מים מתוקים מתחת לשטח. עושים זאת בלב מלא רצון לראות רק טוב, באמצעות הגימטריות. כך אנחנו גם לומדים איך לרסק את האבנים גם בלבבותינו ולגלות את עמקי נשמותינו.

הרבנים אינם לומדים תנ"ך לעומק, ומעדיפים לחרוש בשדות בבל הזרים והמוזרים. התלמוד מלמד אותם כי הגימטריות "פרפראות". לכן, הם לא למדו איך לפרש את התנ"ך נכונה ולא רככו את לבבותיהם. הם רואים אך ורק את שטח התנ"ך. בנוסף לכל, הם משננים עבודה זרה בבלית במשך שעות כל יום. זה לא פלא שהם מגיעים לכל מיני מסקנות הזויים.

אין אף רב אחד שאינו נגוע מרעל עבודה זרה בבלית. הם כולם מצורעים ועלינו לבודד אותם מכל תפקיד ציבורי ולפתח תכניות טיפוליות עבורם ברחמים.

אנחנו צריכים לעבור על התלמוד במסרק צפוף. הוא שורץ כינים של עבודה זרה. יש בו חכמה ושרידים של המסורת האמתית. אבל הוא מורעל ברעל של עבודה זרה חריף. הרבנים כולם, מכל המגזרים, נגועים בשנאת חינם, רדיפת בצע ויש להם כל מיני דמיונות חולים בראש מהתלמוד. הם חייבים לעבור טיהור לפני שהם יכולים לחזור אל תורת משה. דינם כדין מצורעים כעת.

אין טעם לכעוס עליהם. הם חולים. הם צריכים רחמנות. אבל הם צריכים טיהור מוסרי וגם גופני כי הם עשו כל מיני טקסים מוזרים בגופיהם וזה עיוות אותם.