ב"ה
החזרה מגלות התלמוד הבבלי אל המולדת
עלינו לקרוא את ה"מסורות" הטוענות כי המקדש נחרב
והנבואה עברה מהעם בשמן: שקרים וכזבים. אלה לא תיאורים של המציאות, אלא היפנוטי
העם ע"י אמירות. היפנוט אנשים ע"י אמירות הוא כישוף גרידא.
ראשית כל:
מקדש = 444 = לב בתי = כסא המשיח
מקדשי = 454 = תמיד = תהלה דוד
מקדש הויה = 470 = עת = יהי אור ויהי אור
= יהי תקון ויהי תקון = 2468 = 470
= יהיח שקוף ויהי שקוף = הוה תמיד
= בת כל חי = כל בת בהוה
המקדש לא נחרב ואינו יכול להחרב כלל. המקדש אינו בנין בו
עושים כל מיני טקסים זרים ומוזרים.
אלה חלופים מאד פשוטים. הם גלויים למדי לכל בעל לב ישר הרואה ישירות. כל ילד בן עשר בישראל אמור להיות מסוגל לראות את החלופים האלה.
אלה חלופים מאד פשוטים. הם גלויים למדי לכל בעל לב ישר הרואה ישירות. כל ילד בן עשר בישראל אמור להיות מסוגל לראות את החלופים האלה.
מדוע רובנו לא רואים אותם? כי הפלפול, צורת המחשבה שלימודי
התלמוד הבבלי מפתח, גורם לאדם להיות יותר מדי מתוחכם מכדי לראות בשכל הישר. הלומד
תלמוד בבלי חושב בפיתולים ובזיגזגים ונדמה לו כי אלה סימנים של חכמתנו. האמת העצובה
היא: אלה סימני מחשבה של אדם לא ישר.
הגלות הבבלית היא בדיוק זאת: המחשבה המונעת מאתנו לראות את
התורה בעין ישרה ובלב עניו. לכן, רובנו לא מגיעים לרמת הנבואה כי אנו יותר מדי מתוחכמים
מכדי להיות נביאים.
הרב אברהם אבולעפיה הבין היטב את הבעיה. שימו לב כי הוא
מגדיר את לימודי התלמוד בדרג מאד נמוך בהשגי התלמיד:
"הנתיב השני כולל הבנת הקריאה בפירושים רבים אבל הכולל אותם הוא שהם מתגלגלים סביב גלגל הפשט ומקיפים בו מכל צדדיו, כענין המשנה והתלמוד שהם מגידים ביאור פשטי התורה, כענין ערלת הלב שהתורה צותה למול אותו. שנאמר "ומלתם את ערלת לבבכם" )דברים י' טז(
"הנתיב השני כולל הבנת הקריאה בפירושים רבים אבל הכולל אותם הוא שהם מתגלגלים סביב גלגל הפשט ומקיפים בו מכל צדדיו, כענין המשנה והתלמוד שהם מגידים ביאור פשטי התורה, כענין ערלת הלב שהתורה צותה למול אותו. שנאמר "ומלתם את ערלת לבבכם" )דברים י' טז(
ולפי הפשט לא יתכן
לקיים זו המצוה לעולם אם כן צריכה פירוש והוא כמו שנאמר "ומל יי אלקיך את
לבבך" וגו' (דברים ל' ו'), ובא אחריו "ושבת עד יי אלקיך". אם כן מלת הלב
היא לקיחת דרך אל התשובה לשם ית'. ואין מילת בן שמונת ימים כמוה שאי אפשר לפרשה תשובה כמו
שחשבו ערלי הלב וערלי הבשר. ואם
כן מילת הילד היא כפשוטה בהכרח והוא לתועלת רבות כבר נתגלו קצתן לנו שבח לאל."
-
שבע נתיבות התורה –
הרב אברהם אבולעפיה
הרב אברהם אבולעפיה אומר, חד וחלק, כי הלומד תלמוד אינו
נמול ולא הגיע אף לרמה של תינוק בן שמונה ימים בלימודי התורה.
על המרחם על עצמו ועל הבריאה כולה, לחזור מהדרך המפותלת
והאשלייתית של התלמוד הבבלי ולחזור אל הדרך הישרה של התורה.
