ב"ה
תקוני העגונה והממזר
עלינו לפרש את התורה במירב החסד והחכמה כדי להוריד את הברכה
המרבית אל העולמות הגשמיים.
שתי המצות הרגישות והעדינות ביותר הן המצות הקשורות לעגינות
ולממזרים. עניני העגונות והממזרים עדינים עד מאד. רק העדינים ביותר נכנסים אל גן
עדן. אז למען עתידנו בעולם הבא, עלינו לפרש את עניני העגונות והממזרים בשיא עדינות
הלב.
לדאבוננו ולצערנו, לא פרשנו עד עתה מצות אלה בשיא העדינות
והחכמה. עוד לא הגענו לסוף דברן ולכן אנחנו עדין לא חיים בעולמות גשמיים בשיא
השמחה ועולמנו הוא רחוק עד מאד מגן עדן.
הבה, בע"ה, נראה את פנימיות ענין העגונה וענין הממזר,
ונראה עד כמה העגונה והממזר קרובים אל לב הקב"ה ויראת השמים תשרה עלינו.
תקוני = תנוקי
עגנ = 123 = ענג = כל חכמה
= גמל כל = כל גמ"ל = חסד אמי
= כנסת ישראל אמי = 1122 = 123
ו-ה = 11 = חג = עתיקה הקדושה
= 1010 = 11 = השופטים = הפשוטים
עגונה = 134 = הגענו = דלק = צמד
= בארץ יהודה = 1133 = 134 = חג ענג
= כל חכמה השופטים = כל חכמה הפשוטים
= כל חכמה עתיקה הקדושה = חסד בני
= בני כנסת ישראל
אם אנו רוצים שהשופטים יחזרו אלינו ונלמד את חכמתם מפיהם,
עלינו לפרש נכונה את הענין העדין של העגונה. כל עוד יש שמץ של קשי לב בפרושינו,
השופטים הפשוטים אינם יכולים להתענג בנו ואינם יכולים לנגוע בנו. המתקן את עגמת
הנפש של העגונות גורם לעצמו להיות מספיק עדין כדי שהשופטים יוכלו לנגוע בו. המפרש
נכונה את המצוות הקשורות לעגונות מדליק את אור החכמה ואת אור החסד בעולם.
קָרָ֨אתָ לַשַּׁבָּ֜ת עֹ֗נֶג לִקְד֤וֹשׁ יְהֹוָה֙ מְכֻבָּ֔ד
ממזר = 287 = מזמר = אומר לי = פזר
= רופא = פארו = ואפר = דבר מוהל
= ראה כסא = רזי סוד = יסוד אור
= יסוד תקון = 1286 = 287
המרפא את סבלם של הממזרים יטעם את כל חכמתו של הטעם פזר
וייקרא יסוד קבוץ העמים. הוא ידע את כל רזי הנקודה קבוץ והוא יזכה לקבץ את כל הטוב
המפוזר בכל עם, כי הוא יפרסם בכל עם ובכל גוי את חסד העם היהודי והם ירצו להתגייר
ולהיות אחדים אתנו.
הוא יזכה לראות את כסא הכבוד ויבין את סודות כסא אליהו.
הוא יביא רפואה לכל חולי ולכל פצע ולכל עיוות בכל גוף.
ויפאר את שם הקב"ה בעיני כל עם וכל גוי.
עטם = 679 = עטרת = קבוץ עם = 1678
= כל כתר חשן = 679 = הסתר דוד = גלוי בחיים
טעם פזר = קבוץ עם פזר = 966 = עטרת ממזר
= עולם צדק ועולם שמחה = 1965 = 966
= ועולם צדק עולם גשמי
כָּל-צֹאן קֵדָר יִקָּבְצוּ לָךְ, אֵילֵי נְבָיוֹת
יְשָׁרְתוּנֶךְ; יַעֲלוּ עַל-רָצוֹן מִזְבְּחִי, וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר. –
ישעיהו הנביא ס:ז
