ב"ה

יבום

מצות היבום [כולל החליצה] אינן טקס, אלא הן שיכות להלכות הממונות. יעדן להגן על זכויות האלמנה לאחוז באדמת בעלה. אוכיח זאת בע"ה.

וְהָיָה, הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד--יָקוּם, עַל-שֵׁם אָחִיו הַמֵּת; וְלֹא-יִמָּחֶה שְׁמוֹ, מִיִּשְׂרָאֵל



נעלה = 155 = קנה = נקה

חלץ = 936 = בשלום

שלום = 936 = שלם הקרן = 1935 = 936

שלום תמיד מדבר על הזכות לשבת בשלום על אדמה אותה קנינו ע"י עשית המצות. שכר מצוה הוא מדת שלום, דהיינו לשבת בשלום על אדמתנו. דעו זאת.

חליצה = 143 = חלקה

חליצה: זכות האלמה לחלקה. חקל [חלק] הוא תמיד פיסת אדמה בארץ ישראל.

החליצה = 148 = חלקי = קמח = נצח

הקונה אדמה בארץ ישראל ע"י עשית מצוה אוחז באותה אדמה לנצח ולנצח נהנה מהרבית [הפירות] של אותה אדמה.

והיה = 26 = הויה = הוא דוד = הוא הגו = על שם אחיו

= 1025 = 26 = קרן אחיו

על שם = 1000 = 1 = א = קרן = עתק של המלכה

יבם = 612 = ברית = רבית

יבום = 618 = ביום = שדה שדה

שלם רבית = 1542 = 543 = בישראל = אשר לבי

הבכור = 233 = ברוכה = רגל = אור הויה = עצמו קרן על שם אחיו = 2231 = 233 = בר דור דורים = 1232 = 233

אשר = 501 = על שטחי עד

תלד ויקום = 1156 = ירושלים = ליורשים

המת = 445 = אדמת = יורשים ישוב = 1444 = 445 = שדי האלמנה

ולא ימח = 95 = מהאדמה = היו דיני = היו עד = ידועה

גם לידועה בצבור זכות לאחוז באדמת המת אתו היא היתה גרה.

שמו = 346 = מקור = המקרא = אצר האדמה

מישראל: דהיינו ארץ ישראל. הפסוק מדבר על זכויות לארץ בישראל.

אם גבר נשוי קנה אדמת קדש בארץ ישראל בזכות עשית מצוה, לאשתו יש גם הזכות לאותה האדמה. ההפך גם נכון.