מטטרון = 964 = שליטה עצמית

ב"ה

ונפשי כעפר לכל תהיה

עפר = 350 = ספיר = שכל

העפר = 355 = ספירה = הספיר = מחשבה

דוקא העפר הוא כל "ספירה". ספירות אנין אמורות להיות מופשטות ו"רוחניים". אין לופט מענטשקייט בתלמוד תורה אמתי. כאשר יהודי לומד תורה נכונה מחשבותיו נתרגמות לעפר ממש והוא גורם לארץ ישראל להתגלם לפניו וסביבו. החשיבה כי תלמוד תורה הוא "רוחני" והעפר הרמה הנמוכה ביותר היא החשיבה של הגלות - החשיבה של הנתלשים מן קרקע ארץ ישראל. היא החשיבה של בבל, וכדאי להשאיר אותה בפומבדיתא [אלה שפיותיהם מבדים] ובסורא [אלה שסרו מן הדרך].

אין דבר כזה לשבת על אדמת כנר וללמוד אודות התורה. תלמוד תורה הוא הגורם לארץ להברא. אם לאו, סימן מובחק כי אנחנו לא לומדים תורת משה.

החכמה היא לתרגם את השכל לעפר - לממשות.

נפש = 430 = כל ממש = ממש אדמה

נפשי = 440 = מת = לבבות = תהלה = כל ממשי = כל שפי

= אותיות התורה = 1439 = 440 = השכינה גלוי העתיק הקדוש

אדמת = 445 = המת = אמת כל בית ישראל = 1444 = 445

= העתיק הקדוש מקדש = מדת קרן = נפשי שלום כל חי

= נפשי תדם = הכל ממשי = ממשי האדמה = משרש עץ החיים

= 2443 = 445 = עץ החיים מנשמתי = האדמה השכינה = א-דני ממש

המגיע לרמה זאת מגיע לרמה הנקראת נחת [נחת = חי מת]. היא חי ומת בו-זמני. אלה החיים לעד על אדמת קדש.

כעפר לכל = 450 = יולדת = מדות = מתי = שפע = אדמתה

ברמה זאת, יהודי לגולם את הארץ וגם זמן. זאת הרמה הנקראת ארץ ישראל.

ישראל = 541 = שיא תרבות הראיה = 1540 = 541 = שיא תורת הבריאה = תורת הבריאה בשדה = עין ימין = ממשת עצם

החזרה לארץ ישראל היא החזרה אל הקרקע, אל העפר והידיעה כי הרמה הכי גבוהה של תלמוד תורה הוא התרגום של הַסֵּפֶר [מנֻדק בצירה וסגול] לסְפָר [מנֻקד בשוא נע וקמץ].

ונפשי כעפר = 816 = עליון = דברים

ונפשי כעפר לכל תהיה = 1316 = 317 = חדשה = החדש = שטח

פתח = 488 = הגעתי = קרקע חי = בעת הוה = לבנות = נחלת

= כלו תבל = תבל להויה

פתח לבי = 530 = לב נחלתי = לבי תבל להויה = כלו דעת = כל עדתו

ב"ה

יבום

מצות היבום [כולל החליצה] אינן טקס, אלא הן שיכות להלכות הממונות. יעדן להגן על זכויות האלמנה לאחוז באדמת בעלה. אוכיח זאת בע"ה.

וְהָיָה, הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד--יָקוּם, עַל-שֵׁם אָחִיו הַמֵּת; וְלֹא-יִמָּחֶה שְׁמוֹ, מִיִּשְׂרָאֵל



נעלה = 155 = קנה = נקה

חלץ = 936 = בשלום

שלום = 936 = שלם הקרן = 1935 = 936

שלום תמיד מדבר על הזכות לשבת בשלום על אדמה אותה קנינו ע"י עשית המצות. שכר מצוה הוא מדת שלום, דהיינו לשבת בשלום על אדמתנו. דעו זאת.

חליצה = 143 = חלקה

חליצה: זכות האלמה לחלקה. חקל [חלק] הוא תמיד פיסת אדמה בארץ ישראל.

החליצה = 148 = חלקי = קמח = נצח

הקונה אדמה בארץ ישראל ע"י עשית מצוה אוחז באותה אדמה לנצח ולנצח נהנה מהרבית [הפירות] של אותה אדמה.

והיה = 26 = הויה = הוא דוד = הוא הגו = על שם אחיו

= 1025 = 26 = קרן אחיו

על שם = 1000 = 1 = א = קרן = עתק של המלכה

יבם = 612 = ברית = רבית

יבום = 618 = ביום = שדה שדה

שלם רבית = 1542 = 543 = בישראל = אשר לבי

הבכור = 233 = ברוכה = רגל = אור הויה = עצמו קרן על שם אחיו = 2231 = 233 = בר דור דורים = 1232 = 233

אשר = 501 = על שטחי עד

תלד ויקום = 1156 = ירושלים = ליורשים

המת = 445 = אדמת = יורשים ישוב = 1444 = 445 = שדי האלמנה

ולא ימח = 95 = מהאדמה = היו דיני = היו עד = ידועה

גם לידועה בצבור זכות לאחוז באדמת המת אתו היא היתה גרה.

שמו = 346 = מקור = המקרא = אצר האדמה

מישראל: דהיינו ארץ ישראל. הפסוק מדבר על זכויות לארץ בישראל.

אם גבר נשוי קנה אדמת קדש בארץ ישראל בזכות עשית מצוה, לאשתו יש גם הזכות לאותה האדמה. ההפך גם נכון.

תרגום השם המפרש לארץ ישראל