ב"ה

מפעל השמן המופלא

לו סיפּרתי לכם על קיומו של מפעל בו מרכיבים שמן נהדר ומיוחד במינו, שמן הנדרש מאד ויקר ביותר; ולו הוספתי לתאר איך מיוצר אותו שמן באותו מפעל; לבטח הייתם מעלים בדמיונכם ציורים של בית חרושת. הייתם מדמיינים בנין תעשייתי ענק ומשוכלל. הייתם מדמיינים את סגל העובדים המיומנים שם. הייתם מדמיינים חומרי-גלם המובאים למפעל ותהליכי מיצוי ועיבוד מתוחכמים. הייתם מדמיינים, ללא ספק, גם את הכנסות אותו מפעל משיווק תוצרתו המשובחת – סכום נאה למדי. 

ואף תוך כדי העלאת דימויים אלה בשכלכם, ימשיכו תאי גופיכם לייצר שמן זה ממש – מחוץ לתודעתכם ובעצמאות מלאה. בפעולה מתמדת, בלתי נודעת. לא תדעו כי גופכם זה הוא 'המפעל' עליו סיפּרתי לכם עתה. התנתקותכם מנפלאות גופיכם היא כל כך מעמיקה. אינכם מזהים את תיאור גופיכם-עצמם.

מדוע 'מחוץ לתודעתכם'? מדוע נתרחקתם בכמה סדרי גודל מעצמותכם? – לא ידעתם, כי לא ציינתי לעיל במיוחד שהמדובר בגופיכם ממש. ולא יכולתם להעלות בנפשכם שאספר לכם אודות גופיכם כי אינכם מייחסים דרגה כזאת של נשׂגבוּת-פלא לגופיכם – או לגופו של אדם אחר. אינכם חושבים כי גופיכם ראויים לשמש בית-יוצר לשמן משובח ויקר עד מאד.

כך גם לגבי החושבים כי ה' מתאר לנו בתורה את "בית" המקדש.

מעֵבר להעדר ההבנה כי הגוף כה קדוש עד להיותו מקדש ה' ממש, הם משעבדים את גופיהם ואת גופי זולתם לפולחן מת בבנין-אבן בו מבצעים בכלי מתכת קרים ודוממים כל מיני טקסים מוזרים, פרי דמיונם – כי לא הבינו שבתורה נאמר 'מקדש' אודות גופינו. 

לכן אין הם יודעים את מבנה גוף האדם באמת; אין הם מכירים את מעשי הנפלאות אותם יוכל לעשות גוף אדם בו שוכנת רוח אנוש במודעוּת מלאה – כי הם אינם אוהבים את עצמם, או את מישהו בכלל; לכן, הם אינם רוצים להבין.

במקום ללמוד את השמוש בגוף כדי לברוא, הם מנצלים את הגוף הקדוש כדי לפעול בנגוד למצות התורה: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה," לרבות בדמיון.

נ"ב.  באותה נשימה: כך גם אינכם חשים כעת כי הקריאה מופנית אליכם בשמות אברהם / שרה / משה / רחל / יעל / דוד / שלמה וכל השמות בתנ"ך – כולל הויה.