Thursday, September 10, 2015

ב"ה

שמיטת חובות אחרי שנת שמיאה – חובה
 ולא רשות

אכתוב בלשון-זכר, אולם כל דבר שאומר שייך גם לבנות ישראל כמו לבני ישראל באותה המידה.

הלב של יהודי אמתי, צאצא שרה ואברהם, רחמן בן רחמנים, מתמלא באהבה ובהכרת טובה ובתקווה כשהוא לומד כי יש מצווה בתורת משה המצווה עלינו לשמוט חובות בסיום שנת השמיטה. יהודי אמתי מבין מיד את ההשלכות של הדבר והדמיון שלו מתמלא בחזיונות על עולם בו אין פערים בין עשיר לעני, אין חרפת העוני, וכל אדם חי בבטחון בארצו. למרות רגע קט של פחד מפני אובדן, הוא יודע שה' יתמוך בו ויברך אותו אם ימחול על כל חוב אשר בידו. הוא שש לתרום את חלקו לבניית עולם צדק ושמחה.

כל רחשי הלב האלה, וכל הדמויות בדמיון שלו, הם ניצן העולם הבא המתרקם בקרבו. אם יטפח את החזון, העולם אשר בו יתממש. אבותיו ואמהותיו ימצאו נחת בו וצאצאיו יאכלו את הפירות של העולם הבא שהוא זרע במו ידיו.

ואם איזה בן בליעל ינפנף בפניו באיזה שטר "פרוזבול" וינסה לפתות אותו לחתום על אותו השטר המהווה גט מירושתו כבן ישראל, וגט מה' יתברך שיהיה פנוי להתחתן עם האליל בעל, ויותר על חלקו בעולם הבא, היהודי יברח מבן הבליעל כמו משד.

שומרי מצוות שמיטת חובות מראש השנה אחרי שנת שמיטה יירשו גם ארץ וגם שמים.
החותמים על שטר "פרוזבול", אותו כהני בעל בימינו מפיצים ומפתים את עם ישראל לחתום עליו, כדי להשמיד את נשמותינו ולאבד את ירושתנו יירשו את עולם הבא שהעשירים מסוגלים להעניק לו. גם חלקו בעולם זה יהיה בלי נחת.