ב"ה
משה רבנו לפי שהיה בכלל כעס בא לכלל טעות
משה רבנו לפי שהיה בכלל כעס בא לכלל טעות
"משה
רבנו לפי שהיה בכלל כעס בא לכלל טעות. ר' אלעזר אומר: בשלושה מקומות בא לכלל כעס ובא
לכלל טעות: אתה אומר (ויקרא י') "ויקצוף על אלעזר ועל איתמר בני אהרון הנותרים"
– מהו אומר: "מדוע לא אכלתם את החטאת...?" – כיוצא בו אתה אומר (במדבר כ'
י') "ויאמר: שמעו נא המורים...!" מהו אומר? "וירם משה את ידו ויך את
הסלע במטהו פעמים". אף כאן אתה אומר (במדבר ל"א י"ד) "ויקצוף משה
על פקודי החיל" – מהו אומר? "ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא..." – משה
רבנו לפי שבא לכלל כעס, בא לכלל טעות."
משה = 345
= שליה
רבנו =
258 = רחמי
מזאת אנו לומדים
כי כשיש כעסים ברחם, נופלות טעויות בהעברת ספר החיים, ממנו הוא לומד לבנות את גופו ולקבוע את גורלו, אל
העובר המתפתח. טעויות אלה מתבטאות כפגמים בגופו ובנפשו וגורמים למצבים קשים במהלך חייו.
גם חטאים מגילגולים קודמים מונעים מהעובר לראות את הכתיב בספר החיים כשורה. במהלך חיינו
עלינו לתקן טעויות אלה. שמירת מצוות שנות המשטה והיובלות נועדת להשמיט את הטעויות שנפלו
כאשר העתקנו את ספר החיים ברחם אמנו ולהחליף את הכתיב השגוי בכתיב מתוקן.
המסתמך על
"פרוזבול" לא יבוא לידי תיקון בשנות השמיטה, ואף יוסיף לאשמותיו מגילגולים
קודמים במהלך חלד זה ויגרור את אשמותיו המצטברות אל גילגוליו הבאים עד שישמור מצוות
שמיטה כדת משה.
