ב"ה
הגאלה בהוה התמיד
כאשר אנו עושים חילופים, עלינו תמיד להעדיף את החילופים הכי משמחים ומנחמים. הענין הוא לא להנציח את הגעגועים למשיח והכמיהה לגאולה, אלא, בעזרת החילופים, לראות אנו ולהראות לאחרים כי המשיח תמיד כאן בתוכנו והגאולה היא בכל עת.
יש "מקובלים" המתבוננים בכל מיני מושגים הנשמעים, לכאורה, נעלים ונשגבים. הם אוהבים את המושגים הנשמעים "טריפיים" ומיסטיים כאלה. העדפה ההיא באה מהאגו ואינה משרתת את הבריאה. בעצם, להתבונן בכל מיני מושגים אסוטריים כאלה בגדר של עברה על " לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ." (שמות כ:ג). שום התבוננות במושגים כמו "בן" ו"רשימו" ושום חשיבות על "מטטרון" וכדומה לא הביאו לנחמת העם היהודי, לא מנע שום אסון שכבר בא עלינו, שה' ישמור, ולא הביאה את הידיעה כי אנו כבר בעדן המשיח ותמיד היינו ותמיד נהיה.
טובת העם ובריאה כולה חייבת להיות מטרתנו כאשר אנו לומדים את הקבלה ועושים את החילופים.
במקום להעדיף ביטוי כגון "כלי שבור", עלינו לראות:
כלי שבור = 568 = הנה שחר = שחר עולם שמחה = 1567 = 568.
עלינו תמיד לחפש את הגילה הנסתרת בכל רעיון שלילי.
תמיד לגלות את השמחה בביטויים הנראים עצובים במבט שטחי ולא להתפתות ממושגים הנשמעים כאלה מיסטיים. להיות אדם פשוט.
במקום לחשוב את מושגים כמו "רשימו" (=556) , עלינו לראות כל השאר אשר כלה = הכל אשר.
אנו לא צריכים להביא את הגאולה, אחי היקרים מכל. אנו צריכים לדעת שהיא כבר כאן – ממש ולשוש בה ולהזמין את כל הבריאה לחוגג עמנו.
ונדע כי:
העתיד = 489 = דוד עתה
יבוא = 19 = חוה = הוה בעלץ = 1018 = 19 = זוג בעלץ
= עלץ חי
היא הגאלה = 60 = הכלה = כלי = עולם שמחה = 1059 = 60
= הוה הגאלה
הגאלה בהוה = 62 = הבנה = בני = שמחה בעולם = 1061 = 62
= הגן שמחה = אני עלץ
גאלה בהוה = 57 = אנו
כל פעם אנו אומרים את המילה אני אנו אומרים הגאלה בהוה. עלינו להגיע כולנו למודעות זאת!
הגאלה המשיח = 407 = אות
אמת זאת בכל אות ואות!
על כל יהודי לדעת ולאומר:
אנו המשיח = 420 = גאלה בהוה המשיח
כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ. – דברים ל:י"ד
שבת שלום ומבורך
הגאלה בהוה התמיד
כאשר אנו עושים חילופים, עלינו תמיד להעדיף את החילופים הכי משמחים ומנחמים. הענין הוא לא להנציח את הגעגועים למשיח והכמיהה לגאולה, אלא, בעזרת החילופים, לראות אנו ולהראות לאחרים כי המשיח תמיד כאן בתוכנו והגאולה היא בכל עת.
יש "מקובלים" המתבוננים בכל מיני מושגים הנשמעים, לכאורה, נעלים ונשגבים. הם אוהבים את המושגים הנשמעים "טריפיים" ומיסטיים כאלה. העדפה ההיא באה מהאגו ואינה משרתת את הבריאה. בעצם, להתבונן בכל מיני מושגים אסוטריים כאלה בגדר של עברה על " לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ." (שמות כ:ג). שום התבוננות במושגים כמו "בן" ו"רשימו" ושום חשיבות על "מטטרון" וכדומה לא הביאו לנחמת העם היהודי, לא מנע שום אסון שכבר בא עלינו, שה' ישמור, ולא הביאה את הידיעה כי אנו כבר בעדן המשיח ותמיד היינו ותמיד נהיה.
טובת העם ובריאה כולה חייבת להיות מטרתנו כאשר אנו לומדים את הקבלה ועושים את החילופים.
במקום להעדיף ביטוי כגון "כלי שבור", עלינו לראות:
כלי שבור = 568 = הנה שחר = שחר עולם שמחה = 1567 = 568.
עלינו תמיד לחפש את הגילה הנסתרת בכל רעיון שלילי.
תמיד לגלות את השמחה בביטויים הנראים עצובים במבט שטחי ולא להתפתות ממושגים הנשמעים כאלה מיסטיים. להיות אדם פשוט.
במקום לחשוב את מושגים כמו "רשימו" (=556) , עלינו לראות כל השאר אשר כלה = הכל אשר.
אנו לא צריכים להביא את הגאולה, אחי היקרים מכל. אנו צריכים לדעת שהיא כבר כאן – ממש ולשוש בה ולהזמין את כל הבריאה לחוגג עמנו.
ונדע כי:
העתיד = 489 = דוד עתה
יבוא = 19 = חוה = הוה בעלץ = 1018 = 19 = זוג בעלץ
= עלץ חי
היא הגאלה = 60 = הכלה = כלי = עולם שמחה = 1059 = 60
= הוה הגאלה
הגאלה בהוה = 62 = הבנה = בני = שמחה בעולם = 1061 = 62
= הגן שמחה = אני עלץ
גאלה בהוה = 57 = אנו
כל פעם אנו אומרים את המילה אני אנו אומרים הגאלה בהוה. עלינו להגיע כולנו למודעות זאת!
הגאלה המשיח = 407 = אות
אמת זאת בכל אות ואות!
על כל יהודי לדעת ולאומר:
אנו המשיח = 420 = גאלה בהוה המשיח
כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ. – דברים ל:י"ד
שבת שלום ומבורך