ב"ה
תקון דברי רבי עקיבא
"אשריכם ישראל! לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם – אביכם שבשמים. ואומר: 'מקוה
ישראל ה' - מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל." ~ יומא
פרק ח' משנה ט'
לכאורה, הדברים נראים נעלים ואף שמחים ומעודדים. אולם, יש
מסר שלילי סמוי בדברי רבי עקיבא. הוא אומר לכל ישראל כי אנו טמאים וצריכים טיהור.
הוא אומר את הדבר בסמכות וכדברים נתונים ומובנים מאליהם.
ברגע שהמוחין של אדם משוכנע בדבר הוא מושכן שם, באותו מקום.
אם אנחנו מקבלים את הסמכות של רבי עקיבא ללא סייג וללא ספק,
הרי אנחנו חייבים לראות את עצמנו כטמאים וזקוקים לטיהור. הדמוי העצמי הזה עוקב אחרינו
לכל מקום והמחשבה משקיפה על כל דבר אותו אנחנו רואים. כל מחשבה בה אנו מושכנים
חורצת את גורלנו ומכתיבה את מאורעות חיינו.
בל נשכח כי ההכרזה של רבי עקיבא כי בר כוכבא היה המשיח גרמה
למלחמה נוראית ולגלות. סבלנו די בגלל רבי עקיבא. יש לנו זכות לתקן את דבריו כדי
לתקן את גורלנו – ולכן, נוכל להבין את טעויותיו בהבנה עמוקה ולסלוח לו.
הבה נראה את דברי עקיבא באור החלופים. כך, בעזרת ה', נתקן
לא רק את דבריו, אלא את הדמוי העצמי של האומה.
טמא = 50 = מי = דמו = כל = אדמה
= קבוץ + קמץ = 1008 + 1040 = 2048
= במח = בגילה = ביובל
= אלף בית גמל דלת הא וו זין חית טית +
יוד כף למד מם נון סמך עין פא צדי +
קוף ריש שין שין תו = 11,039 = 50
= ידי הויה = אוהבי הויה
מכאן אנו רואים כי המילה טמא היא שמות של כל האותיות באלף-בית; היא אדמה; היא שמות
הנקודות קבוץ + קמץ; היא הכל בגשמיות.
טמאים = 660 = סתר = ימים
= כל עמך = כל אדם = כל אב ואם
אנחנו רואים כי המילה טמאים היא כל החילופים לאות נ + האדם או
נ + עמך.
כך, אנחנו רואים כי אנחנו כל האותיות של האלף-בית; אנחנו האדמה; אנחנו הימים.
אנחנו מתחילים לראות עד כמה אנחנו נעלים ונשגבים וקדושים.
אבל אנחנו לא מושלמים. זה נכון. איך אפשר להבין את מצבנו הנוכחי באור כל החילופים האומרים
דברים אדירים כאלה אודותינו?
הבה, ב"ה, נבין מהי המילה מטהר.
טהר = 214 = ההדר = הדרה
מטהר = 254 = המטר = נדר = כל דר
= אברא כל = הגמור = הגמור
מטהר אתכם = 1275 = 276 = עור
מחילופים אלה אנחנו רואים כי אנחנו, בפשטות, עדין לא
גמורים! אנחנו מעשה ידי הויה בבניה.
עלינו להבין את דברי רבי עקיבא לא כאילו אנחנו טמאים וה' צריך לטהר אותנו, אלא
אנחנו מעשה ידי ה' יתברך והוא יגמור את העבודה ונהיה שלמים בגשמיות כפי שעלינו על
דעת ה' ישתבח שמו בחזונו העליון.
לצערי, רוב התלמוד דורש תיקונים דומים. הגלות שלנו היא פועל יוצא של ההשקפה
השלילית של הרבנים. הם, ללא כל ספק, ראו דברים יפים עד מאד. ויש דברים יפים עד מאד
בעולמם של לומדי התלמוד. אולם, עלינו להודות כי לא הכל מזהיר ויש הרבה מה לתקן.
אנחנו צריכים להגיע למצב בו כל עיוור רואה את הויה וכל עור המכסה את גופינו משקף
את הויה כמראה.
עלינו לצאת מהגלות של השקפת העולם הרבנית ולחזור אל ראיית המצב כפי שמשה רבנו רואה
אותם. וזאת החזרה בתשובה האמתית.
התלמוד הבבלי, ואף התלמוד הירושלמי, טעונים עריכה באור החילופים בעיני האהבה
העליונה.
האהבה העליונה = 194 = צדק = נולד בארץ
= 1193 = 194
צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהֹוָה
אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. – ספר דברים ט"ז : כ
