ב"ה

דוד המלך

דוד = 14 = צאצאי הטמונים בגופי

= 1013 = 14

המלך = 575 = העתק* = מקהלת

= קרן כל בית ישראל לי לך = 2573 = 575

= לי לך בבשרך = 1574 = 575

*כל יהודי ויהודיה העתק ספר החיים עם כמה חדושים.

 דוד המלך= 589 = 1588 = מקהלת צאצאי הטמונים בגופי

 = גופך = אשר נגלה

כן, דוד המלך הוא גופך. אין דוד המלך אחר ולא יבוא אחר. ספר תהלים הוא פיוטי צאצאיך הטמונים בגופך. הם מתפללים אליך לישועתם. עלינו לדעת מהי המלכות שירשנו מאבותינו ומאמהותינו ולהכיר באוצרות הטמונים בה.

ב"ה

הזוכה הוא הזכאי

זוכה = ל"ח = 38 = זכאי = לבו

= לאהב = לאגד = זה הויה = הוא הויה

= הויה בי = הויה בטא = הוא כל בית ישראל יחד

= 1037 = 38 = לב שופטים

ז + חולם = 651 = האלהים = כל אם

כ + סגול + ה = 124 = יהי גופי

= עלץ ענג = 1123 = 124

זכוי = 43 = גדול = גיל = הזוכה = הזכאי

זכוי לכל = 123 = זכוי ועד = ענג

דין = 714 = עולם הבא = זוכה לאלהים

= זכאי לאלהים  = שחרור

= עם בלבי = כל ימי חייך בלבי

= לבי הויה אלהים = לבי כל בית ישראל יחד לדורות

= 1713 = 714 = הוא שבת = עמך לעד = דרות לעד

= כל חייך לעד

כלנו, כל בית ישראל יחד מכל דור ודור, כבר בבית דין של מעלה - שהוא פרוזדור  עולם הבא. במוחין קטנות, הזמן נראה כרצף. אולם, האמת היא, שהכל קורה בו-זמני. לכן, אנו כבר בעתידנו. הזכוי של כל אחד מאתנו תלוי בזכוי של כל בית ישראל - כי הזוכה הוא גם הזכאי. השופט הוא גם השפוט. הבה נזכה זה את זה כבר ונעלה הלאה. כל עוד אנו לא מזכים זה את זה הדיונים ממשיכים ואנו לא מרשים זה את זה לצאת מאולם הדין, דהיינו מהרמה הכי נמוכה של עולם הבא. הבה נסלח זה לזה ונעלה למדורים היותר גבוהים.

רחמים מהפכניים

המהפכה תבוא אך ורק מרחמנות. האמינו לי, אחיי. הייתי מהפכנית כל חיי, ולמדתי מכל הטירחה דבר אחד: הנשמות המוכרחות לגנוב, להתרומם על אחיהן, להתאכזר, ולדרוש ל"צומי" מכל עובר ושב הן הנשמות הכי מסכנות עלי אדמות. התנהגות כזאת בפרהסיה היא הסימן הכי ברור לנשמה במצוקה איומה. הם נראים חזקים ובעלי השפעה. אבל הם באימה והיסטריה. זה קל מאד להרגיש רחמנות ורחמים לגבי אנשים שאנו מעריכים כיותר חלשים מאתנו. זה אלהי להיות מסוגל לרחם על אלה הנראים לנו יותר עשירים וחזקים ובעלי יותר כח. ורק כשאנו מתעלים אל המבט האלהי אנו רואים את המצב נכונה ומבינים כי היציאה מהעבדות היחידה היא להבין כי המבקשים למשול בנו הם מתחננים לנו לרחמים - ולרחם עליהם כיאות. הנשמות הדורשות תשומת לב (קרי פרסום) הן הנשמות הכי פוחדות מלהמחק מזכרון האנושות ולאבד כל קיום. למה ומדוע עלינו לעזור להם ולרחם עליהם? כי השקט והשלווה של כלנו תלויות בהן שלכולם. אף אחד לא יכול להיות שליו כל עוד אחד מאתנו במצוקה.

לרחם על רשע אינו אומר להתעלם ממעשיו הנוראים או לתרץ אותם או לסלוח להם בלי שיקום. לרחם על רשע אומר להיות מסוגל לאומר לו: אנו מבינים כי אתה בכאבי תופת ולכן אתה לא מסוגל לאהוב או להתיחד עם עמך או לרגשות של כאבי הזולת. נעזור לך להשתקם. מנקודה זאת נהיה מסוגלים להחזיר את הרשע אל הגדול הטבעי שלו ולשבור את חרצובות הרשע שהתעלמותנו ממצוקת הרשעים כובלת אותנו בהן  בו-זמנית.

ב"ה

הזכרון החי

חי = 18 = בהוה

חיים = 628 = האדם בהוה

= דרות בהוה = עמך בהוה

זרע = 277 = נזכר = כל זכר

= זכר היה יהיה = כל ברבה

= רז סוד = נהיה אור = אור לבלוב

זורע = 283 = פגר = זמר לו = אומר לו

= זכר היה ויהיה = נזכור = זכרונ

זכרונה = 288 = הזכרונ = הזורע = פרח

= אני ברכה = נוה ברכה

זכרונו = 289 = פטר = העטרה

= ממטר = אפרח

= בני הבכר = בני זכר = בני ברכה

= הרכב הבנה

בזכרונה = 290 = פרי

בזכרונו = 291 = אצר = ארצ

זכרון = 933 = זכר עולם = עולם בכרה

= אם עלה ברכה = זכר אם עלה

זכרונות = 689 = טפם = גופם

זכרונותינו = 755 = טמון = זמן הבא

זכרון חי = 951 = ספר תורה

הזרכון החי = 961 = ספרי תורה

יום הזכרון = 1554 = 555 = הנך
= התורה הזכרון = את ההרה ברכה אשתי
= את הרה הזכר אשתי = את ההרה עולם הברכה
= אשר הילדה = האשר גלוי